פסק-דין בתיק הוצל"פ 17-08563-07-9

1.      החייב הגיש בקשה לסגירת תיק הוצל"פ, כאשר לטענתו סילק את מלוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ניתן בהמשך להסכמות הצדדים.

הזוכים לא חולקים על טענה זו, אלא שטענו כי על החייב לשאת בהוצאות אגרת פתיחת תיק ושכ"ט עו"ד פסוק בתיק (שכ"ט א' ו- ב'), בסכום 94,737 ש"ח.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה, ולהורות על סגירת התיק.

2.      כאמור לעיל, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים אודות הסכום ששולם, אלא שהמחלוקת הינה סביב פרשנות הסכם הפשרה ביניהם אשר אושר בבית המשפט המחוזי.

הסעיף הרלוונטי בהסכם קובע:

"בהמשך להסכמות הצדדים, אנו פוסקות כי הסכום הכולל שעל המערער לשלם למשיבים יעמוד על סך של 256,250 ש"ח. בכלל הסכום גם סכום ששילם המערער כבר למשיבה ....".

לפי עמדת החייב, מילא אחר חובותיו בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואילו לפי עמדת הזוכים לא כך הדבר. הזוכים טוענים כי תיק הוצאה לפועל על ההוצאות שנצברו בו אינם מהווים כלל חלק מהערעור.

3.      כאמור, אינני יכול לקבל את עמדת הזוכים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו ברור והסעיף הרלוונטי מדבר בעד עצמו. הצדדים יכולים היו לנסח אחרת את ההסכמות שביניהם, לקבוע כי החייב יסלק את החוב בתיק ההוצל"פ, אולם לא ראו לנכון לעשות כן.

תיק ההוצל"פ נפתח בטרם פסק הדין, ושני הצדדים היו מודעים לו.

בהסכמות, מטבע הדברים כי כל אחד מהצדדים מוותר על מקצת זכויותיו, ובמקרה דנן נכתב ברור כי "בהמשך להסכמות הצדדים...", ואך הגיוני הוא כי כנגד זאת יוותרו הזוכים על הוצאותיהם ואף יפרסו את יתרת התשלום שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי לתשלומים שווים, יוותרו על הוצאות  וכיוצ"ב.     

סבורני כי כל סיכום אחר צריך היה לבוא לידי ביטוי מפורש, ובמקרה דנן צריכים היו הזוכים להראות כי ההסכמה בין הצדדים אשר צוינה במפורש בפסק הדין, כללה הסכמה לסיום המחלוקת שביניהם, ואף ללא צו להוצאות.

לפיכך, ראיתי לנכון לקבל את בקשת החייב ולהורות על סגירת התיק. כמובן בקשת הזוכים להחייאת הליכים נדחית.  

4.      בנסיבות העניין, הזוכים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח.